מבט גלוי-לב על המדינה

ה שטח שעליו עומדת מדינת ישראל הוא אחד הנחשקים ביותר בעולם, למרות שאין כאן אוצרות טבע רבים, ואף על פי שבמונחים מדיניים זה שטח מזערי למדי. בכל זאת מאות מיליוני מוסלמים בכל רחבי תבל להוטים לסלק אותנו מכאן, למרות נוכחותנו במשך כ- 3500 שנה. הלהט הזה נמשך כמה דורות ומאלץ את המדינה להקציב סכומים אסטרונומיים לצורכי ביטחון.

מדינת ישראל מתמודדת עם עוד בעיות קשות. בין היתר קליטת מיליוני עולים חדשים שהגיעו מכל רחבי תבל והוסיפה עוד נדבך לאתגרי העם היהודי. רוב העולים הגיעו ללא כסף, בלי מקצוע מתאים וללא ידיעת עברית. הם הגיעו מעשרות ארצות שונות, עם הבדלי רקע גדולים בתרבות, בהשקפות העולם ובגישתם לדת. בלגן שלם! ובכל זאת, למרות רזרבות כספיות מצומצמות למדי, ומתוך מלחמות קשות, מדינת ישראל קלטה מיליוני עולים והצליחה להקים ולגבש עם. וכל האירועים הדרמטיים האלה התרחשו בעיקר מיד לאחר הכחדת שליש מעמנו במשחטות הנאצים. לא היה עוד מקרה כזה בהיסטוריה.

והאיומים על קיומנו ממשיכים. המאזן במספרים הוא: כחמישה וחצי מיליון יהודים מול כמאתיים וחמישים מיליון ערבים שחיים בשטח יותר גדול מקנדה או סין עם רזרבות הנפט הכי גדולות בעולם. אם נוסיף למשוואה המהממת הזאת גם תמיכה נלהבת של עוד מיליארד מוסלמים יחד עם יחס צונן במקצת כלפי ישראל על ידי חלק גדול מהעולם החופשי, אנחנו רואים מצב של עם קטן שעומד כמעט לבדו מול אתגרים מפלצתיים − וכל זה לפני שניקח בחשבון את האיום הגרעיני מאירן שעומד על הפרק.

בעיות גורליות תמיד היו

בעיות גורליות תמיד היו. ואיכשהו תמיד הצלחנו להתגבר עליהם. אבל היום יש כמה הבדלים. קיים משבר אמון הציבור כלפי המנהיגות. חלה הפחתת הביטחון בעצמנו כעם אשר פוגע ברוח הכללית. בלי רוח חיובית חוסננו כעם יורד באופן דרסטי. בינתיים אויבי ישראל התעצמו בכל המישורים ההתקפיים. לעומתנו, רוחם ובטחונם עלו לגבהים שלא היו אף פעם. אומץ לב בשדות הקרב וגם בעורף שלהם. שיטות הלחימה שלהם השתפרו. גם לארגוני טרור יש היום נשק מתוחכם יותר שיכול לפגוע בכל חלק של המדינה. כאשר כוחות אמריקה ובריטניה ייצאו מעירק עלולה להיפתח החזית המזרחית שוב. ואירן מבטיחה לנו עתיד חרוך. מצב קודר זה מהווה אזעקה. עם ישראל חייב להתעורר לכל המציאות ולעשות חשבון נפש נוקב ולהגיע למסקנות מעשיות מהר.

למרות תוצאות מלחמת לבנון-2 עלינו לזכור שיש לנו צבא בעל מסורת מכובדת אשר גם במלחמה הפגינה יכולות אדירות. חיילים שלחמו בחזיתות גילו מסירות ויכולת לוחמה כמו במלחמות העבר. חייל אוויר ביצע אלפי גיחות ברמה מקצועית מדהימה. זרועות אחרות פעלו כמו שצריך. אמנם היו לקויים רציניים באספקת תחמושת, מזון ומים לחיילים והזנחת אזורים מותקפים בעורף. ניהול המלחמה היה כשלון חרוץ ומקור לדאגה עמוקה. החלפת כל מי שאחראי לכשלון נחוצה ודחופה. בינתיים יש לזכור שישראל מנהלת מאבק יומיומי לרסן את הטרור ביו"ש. זאת לחימה מסובכת, במיוחד כאשר לוקחים בחשבון שצה"ל מנסה להפחית עד כמה שאפשר בפגיעת אנשים לא לוחמים בצד השני בו בזמן שהלוחמים האויבים פועלים מתוך רכוזי האוכלוסייה שלהם. צה"ל פועל ברמה מקצועית גבוהה במלחמה הזאת. חשוב שנזכור את זה.

חשוב גם שנודה שבתחומים רבים ישראל היא בין המובילים בעולם. כלומר אנחנו אכן עם שיודע להשיג הישגים מרשימים בכל תחום כמו שתמיד היינו. יחד עם כל התופעות המדאיגות יש לזכור שבקרב העם הזה יש אנשים נפלאים, מסורים, הגונים כמו שתמיד היו. ועכשיו אחרי ציון חלק מהסוגיות החיוביות הקיימות אצלנו הבה נראה מה נחוץ לעם ישראל כדי להמשיך לעמוד מול האתגרים שניצבים מולנו?

עם ישראל צריך:

• אתוס של יושר, הגינות ודרך ארץ.
• גישה כללית של אחריות אישית.
• מוכנות לעבוד כמו שצריך.
• מוכנות לתת מעצמנו למען החברה, העם והמדינה.
• שאיפה למצוינות בכל מה שאנחנו עושים.

וכאשר תכונות אלו יהיו חלק מהאופי הלאומי יהיה לנו גם:

• ביטחון בעצמי.
• מנהיגות נבונה, חכמה, הגונה ואיכפתית.

ראוי לציין שכל הסעיפים האלה תלויים זה בזה. בכל חברה, רמה כללית ירודה של תכונות כמו יושר, הגינות ודרך ארץ מובילות מצבים גרועים: נטייה לעבוד כמו שצריך לא תהיה; לקויים קשים בשרותים בכל תחום; עוני בחלק נרחב של האוכלוסייה; פשע רב; הנהגה כושלת; שחיתות מירבית; ביטחון עצמי לאומי פגום וחוסן לאומי חלש. זה כמו גלגל קסמים. קשה מאד לצאת מזה. הרי הנהגה לא טובה היא פועל יוצא מאוכלוסייה לא נבונה ולא ישרה. הנהגה גרועה לא תפתור בעיות ולא תשפר הרבה. במצב כזה מתמשך בטחון העצמי הלאומי הפגום.

מעניין לערוך השוואה בין ההנחה הזאת ובין המצב של מדינת ישראל. נראה שיש לנו על מה לעבוד. לא היה עוד מצב בהיסטוריה שעם היה זקוק כל כך להנהגה חכמה, יצירתית, אמיצה ונטולת אנוכיות. הבעיה היא שההנהגה יוצאת מתוך העם ופועלת לפי אותם המגמות השכיחות של העם.

בעם ישראל יש אנשים טובים רבים שמנהלים את חייהם לפי כל העקרונות של יושר, דרך ארץ והתחשבות לזולת.

אבל בקרב האוכלוסייה יש לא מעט:

• אנוכיות מופרזת.
• חוסר הגינות וחוסר התחשבות.
• חוסר סבלנות וחוסר דרך ארץ.

לכן יש לנו:

• מנהיגות לא מוצלחת שהמאפיין הבולט הוא רצון עז להחזיק בשלטון על חשבון ניהול תקין ואי מוכנות כמעט מוחלטת לקחת אחריות על כשלונותיה.

והתוצאה מכל זה היא:

• רוח שלילית וחוסר אמון בעצמנו.

וחייבים לצאת ממעגל הקסמים הזה.

בטוח שכולם רוצים שיהיה אחרת

כן, כולם רוצים שיהיה יותר נימוס, יותר התחשבות, יותר הגינות ונחמדות ... אצל השני, אצל האחרים. ובוודאי כולנו מאד רוצים ממסד נבון יותר, חכם ואמין יותר. אז אם זה אכן הרצון של כולם, למה המצב נשאר כפי שהוא ואפילו מחמיר כל הזמן?

יש כמה סיבות. אבל לא נכנס לעומק העניין. בקיצור נגיד רק: שהחלוצים הרשאונים לפני כמאה שנה חיו בתנאים קשים ביותר, מלווים במאבקים נואשים לגרד פרנסה מהאדמה, תוך כדי סכנות ואכזבות. אורך חיים כזה יצר טיפוס קשוח, מחוספס ולא עדין. ודור ההמשך גדל כצברים מעשיים, חסונים וכנים. דרך ארץ הייתה, אבל ללא הרבה נימוסים. לאחר מכן העליות השונות הושפעו מהגישה הזאת. אבל התפתחה מגמה של אנוכיות, אשר יחד עם הקשיחות הקיימת, הובילה לאופי הכללי של היום. זה כולל תכונות חיוביות כמו נחישות, אבל גם תכונות פחות רצויות כפי שציינו קודם. היום רובנו מודעים בשליליותם אבל במקרים רבים לא קולטים שזה עניין של גמל שלא רואה את הדבשת.

משך כל השנים אתגר לאומי רדף אתגר. אף מנהיג − עד כמה שידוע לנו − לא התפנה באופן נמרץ לטפל בעיצוב ובייצוב האופי הלאומי . חוץ מענינים שקשורים לדת, כמו שמירת כשרות ושבת והטבות למגזר החרדי, שלא קשורים לקידום אינטגריטי של העם, כמעט ולא נעשה דבר על ידי השילטונות והממסד.

אנשים פרטיים רבים כן פועלים בקידום איכות החברה. אבל הצורך לשינוי מהותי עצום. זה לא רק עניין של התנהגות וגישה. לחלק גדול מהאוכלוסיה יש מעט התייחסות לעבר שלנו כעם נרדף בגלות או לזהות היהודית. חלק מאיתנו לא יודע להסביר למה לעם היהודי זכות להיות כאן. בכל זאת יש להודות שלמרות האווירה האנוכית והחומרית שבה הדור הצעיר גדל, ללא אידיאולוגיה כמעט, אלה האנשים אשר מקריבים את זמנם, מוותרים על נוחיותם ומסכנים את חייהם בהגנת המולדת.

יש גם לציין שלמרות כל מה שנוהגים להגיד על הימים הטובים בעבר, דווקא היום יש יותר חן, נחמדות והתחשבות בחברה הישראלית ממה שהיה לפני דור או שניים. בחנויות ובמשרדים הגישה טובה וחיננית בהרבה מבעבר. אבל המצב עדיין רחוק מלהשביע רצון. יש גם תופעות אחרות חמורות יותר של מוסריות מפוקפקת, פשע ואלימות. וטרם למדנו כיצד לקבל מנהיגות ראויה.

אם ניקח בחשבון את העבר המיוחד שלנו כעם, את הגלות הנוראה, את המאמצים האדירים להפוך ארץ שממה למדינה מודרנית, זה לא הגיוני שלא נקים כאן מדינה נהדרת מכל הבחינות, מדינה שטוב לחיות בה לכולם. אם נזכור גם שמשך כל קיומנו כעם התעסקנו בדברים הקשורים למוסר וערכים, אז שוב לפי ההיגיון, כל אחד כאן היה צריך לחיות לפי נורמות גבוהות של יושר, הגינות ודרך ארץ. לא רק ההיגיון דורש את זה, גם המציאות הביטחונית זועקת שאלו התכונות שיצילו את המדינה!

כיצד לשנות את המצב? − הקלק ל: